פסק-דין בתיק עפ"ת 45390-01-11

לפני  ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה בחיפה אשר ניתן ביום 14.12.10 על ידי כב' השופט שלמה בנג'ו בתיק תת"ע 3448-04-10.

המערער הובא לדין בבית משפט לתעבורה בגין עבירה של אי ציות לרמזור ב-37 בניגוד לתקנה 22 (א) לתקנות התעבורה- תשכ"א - 1961.

בכתב האישום נטען כי המערער נהג ברכב ביום 14.9.09 בשדרות חן שבקרית ביאלק ולא ציית לתמרור ב-37.

המערער כפר בעובדות כתב האישום ובימ"ש לתעבורה שמע את ראיות הצדדים והחליט להרשיע את המערער בעבירה שיוחסה לו ולאחר ששמע את הטיעונים לעונש הטיל  על המערער 1000 ש"ח קנס וחודשיים פסילה על תנאי לשנתיים.

על פסק הדין דנן מופנה הערעור שבפני.

המערער טוען כי בימ"ש לתעבורה טעה כשהאמין לשוטר ודחה את עדות המערער. לטענתו הוא ביקש להישפט כדי להוכיח את צדקתו, אחרת היה משלם את דו"ח ברירת המשפט שבו נקבע קנס של 250 ש"ח.

המערער טען כי עדות השוטר מלאה סתירות ופרכות שבית המשפט לתעבורה התעלם מהן. לטענתו,  השוטר מקם את עצמו במספר מקומות שונים בצומת המרוחקת כ - 60 מטר מן המקום בו עמד ולא 30 מטר כפי שנכתב בדו"ח. עוד טען המערער כי קיימת צמחיה שהסתירה לשוטר את שדה הראיה, כך שהוא לא יכל לראות את הצומת.

עוד נטען על יד המערער כי דחיית גרסתו הפכה אותו לאזרח לא אמין ובהרשעתו נגרם לו עוול.

לחילופין טען המערער כי בית משפט לתעבורה החמיר איתו יתר על המידה, והטיל עונש פי ארבע מהקנס המקורי.

על יסוד הטענות הנ"ל ביקש המערער לקבל את הערעור ולזכותו מהעבירה בה הורשע ולחילופין, ביקש להקל בדינו.

ב"כ המשיבה ביקש לדחות את הערעור. המדובר בערעור הדורש התערבות ערכאת הערעור בקביעות עובדתיות, שכדרכה אינה נוהגת לעשות כן, למעט מקרים שהוכרו בפסיקה. עוד נטען כי בעניינו של המערער לא מתקיימים התנאים שבהם נוהגת ערכאת הערעור להתערב בקביעות הערכאה הדיונית.

בימ"ש לתעבורה האמין לשוטר. המערער טען תחילה כי הוא עצר ובהמשך טען כי הצמחיה הסתירה את התמרור. טען עוד כי השוטר לא יכל לראות את הצומת משום שהצמחיה הגבילה את שדה ראייתו. בימ"ש עיין בתמונות שהמערער הציג והתרשם כי הצמחיה אינה מגבילה את שדה ראיית השוטר. על כן,  הרשעתו של המערער מבוססת ואין כל מקום להתערב בה.

עוד ביקשה המשיבה לדחות את הערעור הואיל והעונש שהושת על המערער אינו חמור. בימ"ש אינו מוגבל בהטלת הקנס המקורי של ברירת משפט.

לאחר שעיינתי בהכרעת הדין של בימ"ש לתעבורה, בעדויות השוטר והמערער, בתמונות ושמעתי את טענות הצדדים אני מחליט לדחות את הערעור על שני חלקיו.

המערער חקר את השוטר חקירה נגדית ממצה והציג בפניו תמונות שהונחו בפני בית המשפט לתעבורה. השוטר ציין כי הוא עמד במרחק של 30 מטר, בערך, וכך אמר:

" אני עמדתי שלושים מטר ממול הצומת, בקו אוירי ישר, שום  דבר לא חסם את שדה הראיה שלי ויכולתי להבחין בך שאתה לא עוצר בעצור." - עמ' ש. 22 - 23.

השוטר המשיך ותיאר את הכביש שיש בו אי תנועה ברוחב 10 מטרים כשהוא אומר שעמד בתחנת האוטובוס, " ... שם יש ספסל ושם עמדנו, אין שום דבר שמפריע את שדה הראיה." .

השוטר נשאל תוך הצגת תמונה שצילם המערער והשוטר השיב:

" התמונה שאתה מציג לי זה אכן מקום עמידתי, אם היתה טוען שעמדתי לפני כן, הייתה מצלם את הספסל לפני כן,  אתה צלמת את הספסל שאנחנו עומדים בו בדרך כלל, ואין שום דבר שמסתיר את שדה הראיה.".